רכיבה על סוסים ו-RA

אני רוכב סוסים נלהב מאז ילדותי, מתחרה באופן קבוע וכן מגדל סוסי פוני ומאמן אותם. כאשר אובחנתי עם RA בשנת 2006, אני חושב שהמילים המדויקות שלי ליועצת שלי היו "אני אוותר על כל דבר מלבד רכיבה על סוסים."  

מודה, באותם ימים מוקדמים רכבתי רק על הפוני המבוגר שלי שידעתי שישמור עלי ויהי מה. 

לקח זמן לקבל את התרופות שלי כמו שצריך כך שהקיץ הראשון היה קצת מסובך אבל הצלחתי להמשיך לרכוב.
 
הופניתי גם למרפאה בעיסוק מעולה, אם כי קצת בריון כשזה מגיע להגנה על מפרקים! בכל מקרה, היא התחילה לעצב סד שיגן על הידיים שלי בזמן שרכבתי. הסד הראשוני היה פלסטיק אבל זה היה מגושם מדי ולא מספיק חזק אז בעזרת תכשיטן מקומי וקצת ניסוי וטעייה יצרנו סד כסף, שבו השתמשתי באופן קבוע עד לאחרונה. התמזל מזלי לפגוש מהנדס שעובד עם סיבי פחמן בבריטניה ודיברנו על ה-RA שלי ועל הסדים שבהם אני משתמש, ואמרתי בצחוק "מה שאני צריך זה סיבי פחמן". סד הכסף שלי נלקח כתבנית והוא נסרק והצטלם מכל זווית אפשרית כדי לייצר את המידות הממוחשבות הנדרשות. יוצר עבורי אב טיפוס מפלסטיק כדי לנסות ולאחר שינוי קל הופק סד סיבי הפחמן. הוא קל מאוד, אינו מגושם כלל, אבל חזק מאוד. אני מאוד בר מזל שהם עשו את הסד שלי כמבחן כדי להוכיח שהתהליך אפשרי. המרפאה בעיסוק שלי גם נתנה לי הרבה כריתות אצבעות לעשות, חלקן השתמשו במרק וחלקן לא.
 
ניתן לבצע את כל התרגילים תוך כדי מנוחה בערב וחלקם ניתן לעשות בכל רגע פנוי במהלך היום, כמו הליכה אצבע. אם מישהו שלא ידע שיש לי RA יסתכל על הידיים שלי הוא לעולם לא יאמין שיש לי משהו לא בסדר איתי בכלל. אני בטוח שזה תלוי בגישה חיובית ובתרגילים. אני משתמש במספר גאדג'טים שיעזרו לי ברחבי הבית, כמו פותחני צנצנות וקומקום.
 
הגאדג'ט הכי טוב שיש לי הוא פותחן צנצנת ובקבוקים שמתאים מתחת לארון המטבח שלי, אפשר להניח כל דבר עם בורג ופשוט לסובב אותו. באותו הקיץ הראשון נבחרתי לייצג את מועדון הרכיבה שלי בדרסאז' והתמזל מזלי להעפיל לאליפות הלאומית, שבה זכינו.
 
עכשיו אני חוזר לרכוב כל יום בקיץ ושלושה או ארבעה ימים בשבוע במהלך החורף.
 
אני עובד במשרה חלקית בתעשיית התוכנה ועוזר בחוות הצאן של הוריי, וחזרתי גם לאמן את סוסי הפוני הצעירים שגידלתי בעצמי. העפלתי לאליפות מועדוני הרכיבה הלאומית מדי שנה מאז שאובחנתי עם RA, עם סוסי פוני שונים, והוצבתי בכל פעם, לעתים קרובות יותר אנחנו חוזרים הביתה עם לפחות ניצחון אחד.
 
אני גם מתחרה באופן קבוע בתחרויות בריטי דרסאז' והתחריתי בגמר האזורי. הכשרתי גם את אחת מסוס הפוני הצעירים שלי לגמר טירונים ארצי שבו היא שובצה. כשאובחנתי לראשונה הרגשתי מאוד לא טוב רוב הזמן, וכתוצאה מכך החלטתי לצמצם את שעות העבודה שלי למשרה חלקית.
 
צעד מסוכן בזמנו שכן החברה שלי ביצעה פיטורים בגלל האקלים הכלכלי והתפקיד בו הייתי במשרה מלאה. ניהלתי דיון עם המנכ"ל שלי ויצאתי לחופשה בלי לדעת אם יש לי עבודה לחזור אליה. למזלנו החברה הסכימה להצעתי ושינתה את תפקידי וצמצמה את שעותיי לשלושה ימים בשבוע. בשנה שעברה החלטתי שאני מספיק טוב לעבוד ארבעה ימים בשבוע וזה מה שאני עדיין עושה. למעשה, אני בריא מספיק כדי לעבוד חמישה ימים בשבוע, אני פשוט בוחר שלא! כן, אני צריך לצעוד בעצמי ולקבל את זה שאני צריך לנוח ביום שלאחר תחרות אבל בסך הכל אני פעיל עכשיו כמו שהייתי לפני שאובחן עם RA.

אביב 2012 מאת Dawn Vear