עבודה ו-RA - להיות הורה יחיד
אני הורה יחיד לשני ילדים קטנים. לפני האבחון שלי של דלקת מפרקים שגרונית, עבדתי במשרה מלאה כקצין בריאות ובטיחות. למרות שהמעסיק שלי נראה תומך בהתחלה, היה ברור שאין הבנה של דלקת מפרקים שגרונית.
בעקבות האבחון שלי בשנת 2007, הכאב והעייפות אילצו אותי לצמצם את שעות העבודה שלי לעבודה חלקית. זה אפשר לי לנהל את מצבי, וקיוויתי שיגביל גם את ההשפעה של פגישות רפואיות מתמשכות על תפיסת המעסיק שלי כלפיי.
למרות שהמעסיק שלי נראה תומך בהתחלה, היה ברור שאין הבנה של דלקת מפרקים שגרונית. לצערי, נראה היה כי מכתב מהאחות הראומטולוגית שלי למעסיק שלי נלקח בצורה לא נכונה וגרם לתגובות שליליות כלפיי וכלפי המחלה שלי במקום העבודה. לא קיבלתי שום תמיכה נוספת מהצוות הראומטולוגי שלי.
אובדן עבודה
למרות צמצום שעות העבודה שלי, התברר שקשה לתאם פגישות רפואיות מחוץ לשעות העבודה. שלוש שנים לאחר האבחון שלי, העבודה שלי התייתרה. אני חושש שהדבר נבע משילוב של החמצת עבודה לצורך פגישות רפואיות וכן תקופות מחלה ניכרות. נאלצתי להגיש מועמדות מחדש לעבודה שלי, אשר נוצרה מחדש כמשרה מלאה פעם נוספת; הובהר שהמעסיק שלי לא ישקול להעסיק אדם נוסף במשרה חלקית כחלק מחלק משרה. נאלצתי אפוא לקבל פיטורים.
חפש עבודה
תמיד הייתי ונשאר להוט לעבוד. לאחר קבלת פיטורים ממעסיקי הקודם, נקלעתי למשרה זמנית אחת לאחרת בתקופות שבהן אני בכושר ובכושר מספיק לעבודה. כל אלו הן עבודות אדמיניסטרטיביות בשכר נמוך, בניגוד לתפקיד הקבוע הקודם שלי. היתרונות של עבודה זמנית הם שאני יכול לבחור להפסיק לעבוד כשאני לא טוב בהתראה קצרה, ומתייחסים אלי כאל עובד מזדמן יותר. עם זאת, ההטבות הקטנות מאוד הללו אינן עולות בשום אופן על היתרונות של עבודה קבועה.
הניסיון שלי הביא לקורות חיים שיש בו פערים גדולים, כלומר מציאת עבודה קבועה הפכה ליותר ויותר קשה למצוא.
סיכום
אופי מצבי הוביל אותי לחיות על כרטיסי אשראי, משיכת יתר וחיסכון הולך ופוחת. עדיין יש בי רצון עז לחזור לעבודה קבועה, למרות הניסיון הרע שהיה לי במקום העבודה הקודם.
- בעילום שם.