"ארתור" – שיר מאת אליסון יוז

האיש המסוקס הזה שלפני, שכפוף לכדור, 
היה פעם אדם שעמד כה גאה וכה גבוה. 

הוא מסתיר את כאבו בחיוך ובפנים, 
איש אינו יודע את מחירו של שלדו שבתוכו. 
 
גופו המעוות מתעוות ממחלות, 
הוא מתאבד ללא נימוסים, ללא תודה או בקשה. 
 
כל גפה ומפרק מרגישים שבורים לשניים, 
כל כך נפוחים וקשקשים בגוון צבעוני. 
 
הוא זקוק לעזרה בעשיית הדברים הפשוטים ביותר, 
החל מאכילה והתלבשות וקשירת שרוכי נעליים. 
 
כאבי דלקת פרקים אוחזים בו יום אחר יום, 
אך לא תמיד כך היה הדבר. 
 
כנער הוא היה מטפס על עצים ונהנה מאוד, 
ומשתעשע בשמש הצהריים. 
 
הוא עשה כמיטב יכולתו למען ילדיו ואשתו, 
מספק להם עתיד לחיים נפלאים. 
 
אך האיש שעמד כה מלכותי עם שחר, 
קמל ודעך וכמעט נעלם. 
 
ליבו פועם לאט יותר, כליותיו התכווצו, 
כל זאת מהזבל הרפואי והראומטי. 
 
אך למרות כל ייסוריו הוא אינו מיילל, 
וכששואלים אותו הוא יענה בחיוך... "אני בסדר!" 

אליסון יוז