Rituximab

תרופה ביולוגית מקורית אופן מתן עירוי Rituximab (Mabthera) (Mabthera זמין גם בהזרקה) רקע Rituximab אושר במקור כטיפול בסרטן בשנת 1998 ועדיין נעשה בו שימוש לכך. הוא אושר לשימוש בדלקת מפרקים שגרונית בשנת 2006 ומאז אושר לטיפול במצבים ראומטולוגיים אחרים, כולל מערכתית […]

הדמיה ב-RA

צילומי רנטגן קונבנציונליים הם זולים וזמינים אך מראים רק פגיעה במפרקים בעצם (שחיקות) או סחוס (הצטמצמות מרווח המפרק) בשלב מאוחר יחסית של המחלה. צילומי רנטגן קונבנציונליים טובים יותר בהצגת שינויים בעצמות עצמן מאשר ברקמה הרכה שמסביב. קרני רנטגן מורכבות מסוג קרינה ידוע […]

הגנטיקה של דלקת מפרקים שגרונית

הקדמה דלקת מפרקים שגרונית (RA) נחשבת להתפתח כתוצאה מאינטראקציות בין גורמים תורשתיים (גנטיים) לבין גורמים סביבתיים (דברים שאנו נחשפים אליהם בסביבה כגון עישון סיגריות). ההתקדמות הטכנולוגית האחרונה אפשרה לבחון, בפירוט, את הגורמים הגנטיים הקשורים ל-RA. עד כה, חוקרים […]

מה הגורם לדלקת מפרקים שגרונית? גורמים לא גנטיים

הקדמה לעיתים נדירות ניתן לומר מדוע אדם מסוים פיתח דלקת מפרקים שגרונית (RA), אך באופן כללי, חלקי הפאזל מתאחדים. ברור שיש נטייה ל-RA להתרוצץ במשפחות. אם יש בן משפחה עם RA, הסיכון לפתח RA עולה […]

סטֵרֵאוֹדִים

סטרואידים הם כימיקלים טבעיים המיוצרים משתי בלוטות יותרת הכליה, השוכנות מעל הכליות. במהלך היום, כאשר אנשים פעילים, יש יותר גלוקוקורטיקואידים המיוצרים באופן טבעי. הגלוקוקורטיקואידים (המיוצרים על ידי בלוטות יותרת הכליה) מורכבים מקורטיזון והידרוקורטיזון ועוזרים לשלוט בחילוף החומרים. מטבוליזם הוא כל החומר הפיזי והכימי […]

סולפסאלזין

רקע Sulfasalazine הוצג בשנות ה-50, בתחילה לטיפול במחלות מעי דלקתיות, אך גם לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית (RA), שכן האמינו אז שזיהומים חיידקיים הם הגורם לצורה זו של דלקת מפרקים. בעקבות תוצאות חיוביות מניסויים קליניים בסוף שנות ה-70 נעשה בו שימוש נרחב יותר ב-RA […]

הידרוקסיכלורוקין

רקע כלורוקין פותח בשנות ה-30 כטיפול במלריה, אך עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות. Hydroxychloroquine פותח בשנות ה-70 מכלורוקין כדי שיהיה לו פחות תופעות לוואי. Hydroxychloroquine נמצא בשימוש נרחב לטיפול בזאבת (SLE) אך הוא גם תרופה מבוססת לטיפול ב-RA. לעתים קרובות זה […]

לפלונומיד

מערכת החיסון הפעילה יתר על המידה ב-RA גורמת לכאב, נפיחות, חום ואדמומיות. Leflunomide מפחית תהליך זה על ידי 'כיבוי' התאים האחראים לפעילות יתר זו. זה עשוי לעבוד גם בכמה דרכים אחרות. Leflunomide היא 'פרו-תרופה', כלומר היא אינה פעילה כאשר היא נלקחת. הוא הופך לתרופה הפעילה […]

אנימציה של 'הסיפור שלי'