מַשׁאָב

לעשן

רבים מודעים להשפעה השלילית שיש לעישון על הבריאות הכללית, אך אולי אינם יודעים כיצד הוא משפיע על RA. זה יכול להגביר את הסיכון לפתח דלקת מפרקים שגרונית, להחמיר את תסמיני RA ולהפוך את התרופה לפחות יעילה. 

הדפס

עישון מקובל כבעל השפעה שלילית על הבריאות וידוע כגורם להתקפי לב, שבץ מוחי, סרטן, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ועוד. עם זאת, אנשים רבים אינם מודעים להשפעה השלילית שיש לעישון על דלקת מפרקים שגרונית (RA). אז איך עישון משפיע על RA? ניתן לענות על כך בשלושה חלקים:  

1. עישון הופך אנשים לרגישים יותר לפתח RA 

עישון מגביר את הסיכון של אנשים לפתח מחלות אוטואימוניות רבות, כולל RA. הסיבה המדויקת ל-RA אינה ברורה, אך משערים כי היא נובעת ממספר סיבות, כולל גורמים גנטיים וסביבתיים. אחד הגורמים הסביבתיים הללו הוא עישון, ומחקרים רבים הראו כי עישון הוא גורם סיכון לפתח RA. סיכון זה מתייחס הן למספר הסיגריות המעושנות ביום והן למספר השנים שמישהו עישן. חשוב לציין, אפילו עישון בעוצמה קלה (לדוגמה, עישון של 1 עד 7 סיגריות ביום) מגביר באופן משמעותי את הסיכון לפתח RA. הסיכון ל-RA יורד עם הזמן מהפסקת עישון; עם זאת, סיכון זה נותר גבוה יותר בהשוואה ללא מעשנים, אפילו בקרב אלו שהפסיקו לעשן יותר מ-15 שנים קודם לכן. עישון סיגריות קשור לייצור של גורם שגרוני ונוגדנים נגד CCP; אלו נוגדנים ספציפיים ורגישים כאחד שמגבירים את הסיכון לפתח RA. הסיכון ל-RA נמשך גם לאחר 20 שנה של הפסקת עישון אצל אלו שיש להם נוגדנים נגד CCP.  

2. עישון מחמיר את הסימפטומים של RA 

עישון קשור ל-RA חמור יותר, למשל, מחלה פעילה יותר, יותר נזק למפרקים (המוביל לעיוותים במפרקים ואובדן תפקוד), ועוד מחלת RA מחוץ למפרקים, כגון גושים, דלקת של כלי הדם (הידועה בשם וסקוליטיס). ), או מחלת ריאות שגרונית. ייתכן שהסיבה לכך היא שעישון קשור לייצור של נוגדנים נגד CCP אשר בתורו מנבא RA אגרסיבי יותר.  

בנוסף, חולים עם RA נמצאים בסיכון מוגבר למחלות לב ושבץ מוחי. עישון רק מרכיב את הסיכון הזה, מעמיד אנשים עם RA בסיכון גבוה עוד יותר למחלות לב וכלי דם ולמוות.   

3. עישון הופך את התרופה ל-RA לפחות יעילה 

עדויות מראות שחולים עם דלקת מפרקים שגרונית המעשנים נוטים פחות להגיב הן לטיפול ראשון והן לטיפול ב-RA (מעכבי מתוטרקסט ומעכבי TNF בהתאמה). זה מצביע על כך שעישון מחליש את העוצמה של תרופות אנטי-ראומטיות ו/או מניע מחלה פעילה יותר. בנוסף, ייתכן שאלו עם RA המעשנים נוטים פחות להיכנס להפוגה בהשוואה ללא מעשנים. 

מה לגבי עישון פסיבי ואידוי? 

נראה שחשיפה לעשן פסיבי לא מגבירה את הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית. עם זאת, יש הצעה שחשיפה לעשן פסיבי בילדות עלולה להגביר את הסיכון ל-RA אצל מעשנים קלים בעתיד ואפילו לא מעשנים. 

השימוש בסיגריות אלקטרוניות ואידוי אינם נטולי סיכונים לחלוטין, אך אין ראיות חזקות המדגימות קשר בין אידוי/סיגריות אלקטרוניות לבין הסיכון ל-RA. 

אז אתה רוצה להפסיק לעשן? 

ברור, עם כל העדויות שסופקו לעיל, הפסקת עישון היא אחד הדברים הטובים ביותר שאתה יכול לעשות כדי לשפר את הבריאות שלך. החלק הקשה ביותר הוא להחליט שאתה רוצה ומרגיש מוכן להפסיק לעשן, אבל יש הרבה עצות ותמיכה זמינות כדי לעזור לך כשאתה עושה זאת.  

לתמיכה בהפסקת עישון ניתן לפנות ל: 

  • רופא המשפחה או האחות המטפלת שלך, או שוחח על כך בבדיקת אדם בריא 
  • היועצת הראומטולוגית והאחות המומחית שלך 
  • השירות המקומי שלך לגמילה מעישון 
  • הרוקח המקומי שלך  

אתרים שימושיים למידע: 

NHS ללא עישון 

מידע של Patient.co.uk על הפסקת עישון 

מידע NHS Choices על גמילה מעישון 

הפניות זמינות לפי בקשה 

עדכון: 15/11/2019

קרא עוד