הדמיה ב-RA
ישנן מספר טכניקות הדמיה שונות המשמשות באבחון ובניטור של דלקת מפרקים שגרונית, לרבות צילום רנטגן, אולטרסאונד ו-MRI.
צילום רנטגן
צילומי רנטגן קונבנציונליים זולים וזמינים אך מראים רק פגיעה במפרקים בעצם (שחיקות) או סחוס (הצטמצמות מרווח המפרק) בשלב מאוחר יחסית של המחלה.
צילומי רנטגן קונבנציונליים טובים יותר בהצגת שינויים בעצמות עצמן מאשר ברקמה הרכה שמסביב. קרני רנטגן מורכבות מסוג קרינה המכונה קרינה מייננת, אשר במינונים גדולים עלולה להיות מסוכנת מאוד לגוף האדם.
זה טבעי שמטופלים רבים הזקוקים לצילומי רנטגן מודאגים אפוא לגבי הבטיחות היחסית שלו, ורוצים לדעת לכמה קרינה הם צפויים להיחשף בטכניקה זו. עם זאת, רמות הקרינה בצילום רנטגן אינן שונות מאוד מהחשיפה הטבעית לקרינה שאנו חווים בחיי היומיום. כדי להכניס זאת להקשר, אגוזי ברזיל מכילים עקבות זעירים של רדיום (חומר רדיואקטיבי), וההערכה היא שצילום חזה טיפוסי, הנפוץ בחולי RA לבדיקת הריאות לפני תחילת טיפולים כגון מתוטרקסט, יחשוף את המטופל לאותה רמת קרינה כאילו אכל 2x 135 גרם שקיות של אגוזי ברזיל.
אולטרסאונד
בעשור האחרון חלה עלייה דרמטית בשימוש באולטרסאונד ככלי קליני על ידי ראומטולוגים.
אולטרסאונד היא בדיקה לא כואבת ולא מזיקה, המשתמשת בגלי קול הנפלטים ולאחר מכן נאספים על ידי בדיקה לאחר החזרה מהרקמות הפנימיות של הגוף, ומספקת תמונה מפורטת של המבנים שמתחת לעור. העצם נראית לבן בהיר ושחור נוזלי על הצג. רוב האנשים יכירו את השימוש באולטרסאונד כדי להסתכל על תינוק שטרם נולד ברחם. ההתקדמות האחרונה בטכנולוגיית הבדיקה אפשרה שימוש באולטרסאונד לבדיקת המפרקים והרקמות הרכות שמסביב. אולטרסאונד הוא זול ובטוח יחסית, תוך הימנעות מחשיפה לקרינה הנחוצה לצילומי רנטגן וסריקות CT קונבנציונליות. באופן מסורתי, ראומטולוגים הפנו מטופלים לרדיולוגים עבור כל בדיקות האולטרסאונד, אך ההתפתחויות האחרונות אפשרו להם לבצע כמה סריקות בעצמם.
הופעת מכשירי האולטרסאונד הניידים מביאה לכך שניתן לבצע סריקות ליד המיטה או במרפאת החוץ ללא צורך בפגישה שנייה במחלקת הרנטגן. הדבר מזרז את תהליך החקירה ומאפשר לראומטולוג לתכנן טיפול ללא דיחוי. ראומטולוגים יכולים להשתמש באולטרסאונד כדי להנחות אותם בביצוע הזרקות מפרקים קשות. הם גם משתמשים בו כדי לזהות דלקת עדינה סביב גידים ומפרקי מפרקים קטנים. זה חשוב מכיוון שבדיקה קלינית עשויה לא תמיד לזהות דלקת, במיוחד בדלקת פרקים מוקדמת.
MRI
הדמיית תהודה מגנטית (MRI) פועלת באמצעות אותות רדיו ומגנטים מרתקים וחזקים, אשר משפיעים על הפרוטונים בגוף.
הוא מספק את התמונות המפורטות ביותר ונחשב ל'תקן הזהב' שלפיו נשפטות כל שאר טכניקות ההדמיה. זה שימושי במיוחד לחקר שינויים בעצמות ובסחוס. MRI מייצר תמונות סטטיות בעלות פירוט רב אך אינו מתאים לבדיקת מפרקים נעים. בשל המגנטים החזקים המשמשים בסריקה זו, תצטרך להסיר כל חפצי מתכת מגופך. מאותה סיבה, סריקת MRI לא תתאפשר עבור חולים מסוימים כגון אלו עם קוצבי לב, החלפות מפרקי מתכת או שתלים כירורגיים מתכתיים אחרים. בניגוד לצילומי רנטגן, סריקות MRI אינן חושפות את הגוף לקרינת רנטגן ואינן נחשבות כמזיקות לגוף.
עם זאת, הם כרוכים בשכיבה בשקט בחדר קטן, וכתוצאה מכך, חולים רבים מוצאים שזה גורם להם להרגיש קלסטרופוביים למדי. זה גם יכול להיות די רועש. אם אתה יודע שאתה סובל מקלסטרופוביה (פחד מחללים קטנים וסגורים), עליך ליידע את רופא המשפחה או היועץ שלך מבעוד מועד, שכן הם עשויים להציע לך לארגן לך כדור הרגעה קל כדי לעזור לך להירגע במהלך הסריקה. בדרך כלל אתה יכול לקחת את התרופות שלך ולאכול ולשתות כרגיל ביום בדיקת ה-MRI.
סריקות CT
סריקות CT הן סריקות טומוגרפיה צירית ממוחשבת.
קלסטרופוביה היא פחות בעיה עם סריקות CT מאשר עם MRI, שכן, במקום להיות סגור לחלוטין, אתה שוכב על מיטה שנעה קדימה ואחורה דרך מכונה בצורת טבעת. המכונה משתמשת בסורק רנטגן כדי לקבל תמונות, אך תמונות אלו ברורות יותר מאלה המופקות על ידי מכשיר רנטגן סטנדרטי, מכיוון שמשתמשים בקרני רנטגן מרובות, בעוד בקרני רנטגן רגילות נעשה שימוש בקרן אחת. לפני ביצוע הסריקה, ייתכן שתתבקש לקחת את מה שמכונה 'חומר ניגודיות', שהוא נוזל המכיל צבע ויכול לשפר את תוצאות ההדמיה.
בדיקת CT יכולה להימשך עד 30 דקות, ולמרות שמשתמשים בקרינה, כמו בצילום רנטגן, רמות הקרינה נחשבות בטוחות. תצטרך להסיר את הבגדים שלך ותקבל שמלה ללבוש במהלך הסריקה. כמו כן, יהיה עליך להסיר את כל פריטי המתכת, כגון תכשיטים, מגופך, מכיוון שאלו עלולים להפריע לסריקה.
סריקות PET
טומוגרפיה פליטת פוזיטרון או סריקות PET משמשות יותר ויותר כדי לסייע באבחנה של דלקת כלי דם גדולים, מצב ראומטולוגי, שבו דלקת משפיעה על העורקים. הסריקה פועלת על ידי זיהוי חומר מעקב רדיואקטיבי אשר מוזרק לזרועך לפני הסריקה. הנותב הנפוץ ביותר בשימוש נקרא FDG, שהוא כמו הסוכר הקיים באופן טבעי, גלוקוז. רמת הרדיואקטיביות המעורבת בסריקה זהה בערך לקרינה הטבעית שאתה מקבל מהשמש, במשך 3 שנים. הנותב הרדיואקטיבי עובר החוצה מהגוף תוך מספר שעות.
הזריקה ניתנת כשעה לפני הסריקה. במהלך הזמן הזה, עליך להישאר שקט ודומם, כך שהנותב יעבור לחלקים הנכונים של הגוף. הסריקה בפועל נמשכת כ-30 דקות, ואתה צריך לשכב על מצע שטוח שנעה למרכז סורק גלילי.
סריקת DEXA או DXA
סריקת DEXA (או DXA) משמשת למדידת צפיפות העצם ובמיוחד למעקב אחר מצב הנקרא אוסטאופורוזיס, המחלישה את העצמות, מה שהופך אנשים נוטים יותר לשברים. זה שכיח יותר בקרב אנשים עם RA מאשר באוכלוסייה הכללית, במיוחד עבור אלו שטופלו תקופות ארוכות בסטרואידים. מידע נוסף על אוסטאופורוזיס וסריקות DEXA/DXA ניתן למצוא במאמר שלנו על אוסטאופורוזיס .
עדכון: 30/06/2022