מקרה בוחן אפליה על רקע מוגבלות - חוק השוויון 2010
מאת אדיש פרחאד, דיני מעסיקים
לקוח מתוך: מגזין NRAS, סתיו 2012
להלן מקרה אמיתי שאדיש טיפל בו...
ג'ו סובל מאוסטאוארתריטיס מוקדמת בירך שמאל עם פגיעה פמורואצטבולרית. הוא מאמין שמצב זה מהווה נכות כמשמעותה בחוק השוויון 2010.
ג'ו מועסק כיום כמאמן אישי בחדר הכושר "All About Health" ("המעסיק") שלו ועובד איתם ב-10 השנים האחרונות. ג'ו אובחן עם אוסטאוארתריטיס מוקדמת בירך עם פגיעה פמורואצטבולרית לפני 3 שנים. הוא מרגיש שהמעסיק שלו התייחס אליו בצורה פחות טובה בגלל נכותו, בניגוד לחוק השוויון 2010.
ג'ו, במספר הזדמנויות, הודיע למעסיקו שהוא סובל מנכות שבגינה הוא זקוק להתאמות סבירות בשיטות העבודה שלו. ג'ו ביקש את ההתאמות הבאות:
1. הפסקות סדירות מהמשמרות שלו כדי שיוכל לנוח ולהקל על הכאב בירך;
2. צמצום שעות העבודה שלו, אך לא צמצום משמעותי כזה שימנע ממנו להתפרנס. הוא רוצה לעבוד 27 שעות בשבוע;
3. התאמה של תבנית המשמרות של מאמני כושר אישיים שתאפשר לו לעבוד בימי שני ושלישי, שהם הימים העמוסים ביותר שלו (כדי שיוכל להמשיך לטפל בלקוחות המרכזיים שלו); ו
-4. שמעסיקו מוותר על בקשתו הבלתי סבירה שג'ו יעבוד בכל סוף שבוע (הזמנים השקטים ביותר) כחלק משעות העבודה שלו, שכן ג'ו רוצה שיתייחסו אליו באותו אופן כמו עמיתיו שאינם בעלי מוגבלויות, אשר צריכים לעבוד רק סוף שבוע אחד בחודש.
חוברות עובדים
בעוד שמעסיקו של ג'ו קיבל הודעה על נכותו כבר למעלה משלוש שנים, הוא נכשל באופן עקבי בביצוע התאמות כלשהן כדי להתחשב בנכותו. מנהלו של ג'ו נוהג להציק לו באופן קבוע על כך שהוא מדגים את כאבי הירך שלו באופן שבו הוא מסתובב לפעמים בחדר הכושר. דעתו של מנהלו היא שמוגבלותו הפיזית של ג'ו אינה יוצרת תדמית חיובית לחדר הכושר ולמאמני האישיים שלו.
חשיפתו של ג'ו לאפליה על רקע מוגבלות גרמה לכך שג'ו נמנע מלעבוד בשעות העבודה המופחתות שביקש, והדבר השפיע לרעה על בריאותו הנוכחית, מה שהחמיר את השפעות נכותו. לפני חודשיים, ג'ו הגיש תלונה רשמית מכיוון שחש שאין לו ברירה אלא לעשות זאת בנסיבות שבהן כל חששותיו הקודמות שהועלו בעל פה הוזנחו. מעסיקו של ג'ו לא קיבל את תלונתו והכחיש כל אחריות לאפליה. עם זאת, מעסיקו של ג'ו הסכים להפחית את שעות העבודה שלו ל-20 שעות בשבוע (ללא גמישות או התאמות שיאפשרו לו לעבוד מעבר לכך במידת הצורך), תוך ביקש ממנו לעבוד בשעות השקטות ביותר בכל סוף שבוע ולמנוע ממנו לעבוד בשעות העמוסות ביותר בימי שני ושלישי. כמו כן, הוא הורשה לקחת הפסקה של 10 דקות כאשר הוא חש כאבים, בתנאי שיאשר את ההפסקה עם המנהל שלו כדי שהמנהל שלו יהיה מודע למקום הימצאו.
מעסיקו של ג'ו מבקש לשנות את תנאי העסקתו של ג'ו כדי לשקף את שעות העבודה החדשות שלו (20 שעות בשבוע) ואת ימי העבודה שלו כך שיכללו עבודה בכל סוף שבוע. נאמר לג'ו כי הוא יעמוד בפני "הליכים" אם לא יקבל את התנאים המשתנים המוצעים.
ג'ו סבור כי מעסיקו לא סיפק סיבה טובה לאי הסכמתו לבצע את ההתאמות שביקש וכי ההתאמות המוצעות שהוא מוכן לבצע אינן סבירות בנסיבות העניין. ג'ו מודע לכך שמגייסים עובדים חדשים או שמתבקשים לכסות את ימי שני ושלישי (למעסיק שלו כבר יש את המספר המרבי של מאמנים אישיים מכיוון שהוא מאפשר לעובדים ללא מוגבלות לעבוד בימי שני ושלישי במקומו).
ג'ו פנה לעורך דין לקבלת ייעוץ משפטי כדי לראות אם יש לו תביעות תעסוקה פוטנציאליות נגד המעסיק שלו. נאמר לו שחוק השוויון 2010 מחייב מעסיקים לבצע התאמות סבירות לעובדים עם מוגבלות. כמו כן, אין להתייחס לעובדים עם מוגבלות בצורה פחות טובה בגלל מוגבלות. במקרה של ג'ו, המעסיק שלו לא סיפק נימוקים עסקיים מדוע הוא לא יכול לאפשר לג'ו לעבוד 27 שעות בשבוע ובימי שני ו/או שלישי. המעסיק של ג'ו לא ביקש חוות דעת רפואית ממרפא בריאות תעסוקתית לגבי מוגבלותו ואילו התאמות מומלצות ניתן לבצע. לכן, בכל הנסיבות, המעסיק של ג'ו לא ביצע התאמות סבירות. בנוסף לכך, מעסיקו של ג'ו נתן לו יחס פחות נוח בכך שהתעקש שיעבוד בשעות השקטות ביותר בכל סוף שבוע (כאשר עמיתיו שלא סבלו ממוגבלות לא היו צריכים לעבוד בכל סוף שבוע) ובכך התעקש שיבקש את אישור המנהל שלו לפני שהוא לוקח הפסקות, בנסיבות בהן ידעו שג'ו סבל מבריונות מצדו וכי לא תמיד ניתן יהיה לקבל סמכות כזו.
בנוסף לתביעה בגין אפליה על רקע מוגבלות, ג'ו יכול גם לטעון לקורבנות במסגרת חוק השוויון 2010 מכיוון שהוא סבל מיחס פחות נוח נוסף מכיוון שהגיש תלונה (על ידי העלאת תלונתו) על אפליה על רקע מוגבלות, שכן מעסיקו איים כי הוא יעמוד בפני "הליכים" אם לא יקבל את השינוי המוצע בתנאי העסקתו.
ג'ו קיבל הודעה שאם יגיש תביעה בבית הדין לעבודה בגין אפליה על רקע מוגבלות, הוא יהיה זכאי לפיצויים על הפגיעה ברגשותיו, אובדן הכנסתו העתידי (אם יתפטר ויעזוב את חדר הכושר) ואולי גם הפגיעה האישית שנגרמה לו עקב החמרת מצבו כתוצאה מכישלונו של מעסיקו להתחשב בנכותו. כמו כן, הוסבר לג'ו כי בית הדין לעבודה ימליץ לגבי התאמות סבירות להמשך העסקתו (אם לא יעזוב).
בראיון עם עורך דינו, ג'ו היה מודאג מהעלויות הכרוכות בהגשת תביעה לבית הדין לעבודה. עם זאת, כאשר עורך דינו דן איתו בנושא, התברר שיש לו ביטוח הוצאות משפטיות שיממן סיוע משפטי. ג'ו הופתע מאוד מכך שלא הבין שיש לו כיסוי כזה בפוליסת הדירה והתכולה שלו. עורך דינו של ג'ו סייע לו להגיש בקשה לחברות הביטוח שלו למימון ולאחר מכן הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בשמו.
חוק מעסיקים
חוק השוויון 2010 הוא חוק האוסר יחס לא הוגן ומסייע בהשגת הזדמנויות שוות במקום העבודה ובחברה הרחבה יותר.
למידע נוסף ולהורדת פרסומים בקרו באתר: www.homeoffice.gov.uk/equalities/equality-act